1. הנאשם 1 הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין; כניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק; שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק.
ואלה המעשים: הנאשמים החליטו לפרוץ ולגנוב רכוש מבית מגורים שאותר על-ידי נאשם 1, ועשו כן תוך חלוקת תפקידים מראש. ביום 25.10.2012 הגיעו הנאשמים ברכב לבית בירושלים, נאשמים 2-1 ניגשו לבית עם כלי פריצה ונאשם 3 תצפת. נאשם 1 פרץ דרך הדלת ויחד עם נאשם 2 ערכו חיפוש בדירה, גנבו שעונים ותכשיטים יקרים וכן אייפון, ותוך כך הגיע הביתה קטין יליד 1995, נאשם 1 דחפו, אחז בו, הוציאו מהבית, הובילו לוואדי סמוך, איים עליו וגרם לקטין בהלה עזה של פחד מחטיפה או רצח, פחד שנמשך עוד ימים. הנאשמים נמלטו.
2. הנאשם, יליד 1989, רווק, מובטל, סיים 12 שנות לימוד, בן למשפחה רגילה, ללא הרשעות קודמות. שירות המבחן התרשם מאישיות בלתי מגובשת אולם כי הנאשם מבין משמעות גבולות, נוטל אחריות, מביע צער, רואה במקרה מעידה חד פעמית, למד לקח. ההמלצה הינה לעונש מאסר מוחשי מציב גבולות.
3.
לטענת המאשימה הערכים המוגנים שנפגעו על-ידי הנאשם הם הגנת הקניין ופגיעה בשלמות הגוף והנפש, תחושת ביטחון בביתו של אדם. באשר למדיניות הענישה - הוגשה פסיקה על מקרים חמורים יותר בהם הודגש הערך של השלווה והביטחון בבית המגורים. כמו כן יש בפסיקה התייחסות לחומרה בעבירות שוד בחבורה תוך יצירת אימה וכי יש להחמיר במקרים כאלה. הנסיבות - כולן נוטות לחומרה בשל תכנון מוקדם, חלוקת תפקידים בין המבצעים ותפקידו המרכזי של הנאשם כיוזם, מתכנן, בודק, מבצע, מאיים על הקטין וזה שגרם נזק רכושי, גופני ונפשי. לפיכך המתחם הינו בין 5-2 שנות מאסר, ונוכח חומרת המעשה עתר למיצוי ברף העליון של המתחם, מאסר על-תנאי ופיצוי.
4.
ב"כ הנאשם טען כי הנאשם אומנם אינו צדיק, אך מדובר בבחור צעיר שמעד פעם אחת, ומודע לטעותו, והדבר נלמד מיד שכן במשטרה הודה מיד וסיפר הכל, אחר כך הודה בבית המשפט, קיבל אחריות גם בבית המשפט והביע צער, חרטה והתנצלות.
לעמדת הסנגור, תיקון 113 לא נועד להחמרה אלא לאחדות הענישה, וכך נקבע בפסיקה של בית המשפט העליון (ע"פ 7655/12) שם נקבע מתחם לעבירות שוד 24-6 חודשי מאסר. הנאשם שלפנינו הודה, חסך זמן, הביע חרטה, לכן יש לגזור הדין לפי לחלקו התחתון של המתחם. הסנגור הגיש פסיקה הנוגעת לעבירות שוד - בהם נפסקו 18 חודשי מאסר, 6 חודשים ואף עבודות שירות, וכן מקרים נוספים בין 18-8 חודשי מאסר. לאור הגיל הצעיר, העבר הנקי והתנהגות הנאשם עתר להסתפק בעונש שיחפוף תקופת מעצרו.
הנאשם הביע צער על מעשיו, ביקש סליחה מהמתלוננים וכי הוא מתכנן ללמוד ולעבוד.
5. חוק העונשין (תיקון 113) קבע את עקרון ההלימה שמשמעו אימוץ עקרון הגמול כעקרון מנחה. כך עולה מהצעת החוק וכן מהפסיקה בה צוין כי עקרון זה הוא "כוכב הצפון", אם כי קיימים כמובן בצידו יסודות הענישה האחרים (ע"פ 1523/10 פלוני נ' מ"י, פסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין). קרי, יש לבדוק העבירה וכל העולה ממנה ולאחר מכן הנסיבות האישיות. בחינת העבירה ונסיבותיה מביאה לקביעת מתחם ענישה ואחר כך יש לבחון הנסיבות האישיות. דהיינו, העבירה מכתיבה את המתחם ושילוב הנסיבות האישיות במתחם מכתיבים את גזירת הדין.
ביצירת המתחם מספר שיקולים:
האחד, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו.
השני, מדיניות הענישה הנוהגת.
השלישי, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40ט והם: תכנון, חלקו של הנאשם, הנזק הצפוי וזה שנגרם, הסיבות לביצוע העבירה, הבנת הנאשם ויכולת להימנע מעבירה, מצוקתו הנפשית, קרבה לסייג אחריות פלילית, מידת האכזריות כלפי נפגע העבירה, ניצול כוח ומעמד.
על-פי סעיף 40יג לחוק העונשין, כאשר הנאשם מורשע בכמה אירועים, יש לקבוע מתחם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן ניתן לגזור עונש בנפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים.
ניתן לסטות מהמתחם לקולא אם הנאשם השתקם או שיש סיכויי שיקום (סעיף 40ד) וניתן לחרוג לחומרה אם מדובר בנאשם מסוכן (סעיף 40ה). גזירת הדין תהיה בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות (סעיף 40י"א), קרי, פגיעת העונש בנאשם, במשפחתו, הנזקים שנגרמו לנאשם עקב העבירה ומההרשעה עצמה, נטילת אחריות, מאמצים שעשה לתיקון הנזק ולפיצוי, שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, נסיבות חיים מיוחדות, התנהגות חיובית, חלוף הזמן, עבר פלילי או עבר נקי.
6. א. הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם הם זכות הקניין והביטחון שרשאי לחוש כל אדם ואדם בביתו.
ב. באשר לעונש הנוהג הגישו ב"כ הצדדים פסיקה מגוונת, חלקה נוגע לעבירות פריצה ושוד, אחרת לשוד ואיומים כדלקמן:
בע"פ 4069/12 של בית משפט עליון, היה מדובר בשתי עבירות שוד. הועמד העונש על עשרה חודשי מאסר בפועל. בע"פ 8404/11 - הורשע הנאשם בשוד, איומים, קשירת קשר לביצוע פשע ונדון ל-18 חודשי מאסר בפועל. בע"פ 3879/12 של בית משפט עליון - היה מדובר בשוד בנסיבות מחמירות וחרף עונש מקל של 6 חודשים בעבודות שירות. פסק הדין של בית המשפט המחוזי אושר. כך גם במקרה שוד נוסף בע"פ 9094/12. בע"פ 6483/12 - הורשע המערער בניסיון שוד בנסיבות מחמירות ובמקרה נוסף של עבירת שוד ונדון ל-18 חודשי מאסר. בת"פ 2051/06 (י-ם) נדון הנאשם ל-12 חודשי מאסר בגין עבירת שוד. בת"פ 43535-07-11 נדון הנאשם ל-18 חודשי מאסר בגין שוד, קשירת קשר. בת"פ 293/08 - הורשעו הנאשמים בשוד בחבורה של מכולת ונדונו ל-14 חודשי מאסר. בת"פ 397/09 (י-ם) - הורשעו הנאשמים בביצוע שוד בנסיבות מחמירות ונדונו ל-8 חודשי מאסר. במספר תיקים נוספים של בתי משפט מחוזיים נעו העונשים סביב שנת מאסר. בע"פ 7655/12 של בית משפט עליון הועמד עונש מאסר על ביצוע שוד על 20 חודשי מאסר. בת"פ 31852-02-12 (חיפה) - נדון הנאשם בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד ונדון בגין עבירות אלה ועבירות נוספות ל-10 שנות מאסר. בע"פ 2835/12 של בית משפט עליון - נדון הנאשם שהורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, שוד בנסיבות מחמירות, התפרצות ל-6 שנות מאסר.
ג. באשר לנסיבות המקרה שלפנינו הרי מדובר בתכנון מוקדם, ביצוע מדוקדק על-ידי חבורה ופגיעה נפשית בנער שחזר לביתו באמצע המקרה.
ד. צירוף שלושת הנדבכים מעמיד מתחם הענישה בין 8 ל-50 חודשי מאסר.
7. העבירות שביצע הנאשם הן משמעותיות וחמורות. לאחר שהחליט לבצע פריצה וגניבה, גייס את שני חבריו, הם תכננו היטב את הפריצה, הצטיידו ברכב, בכלי פריצה, עשו ביניהם חלוקת עבודה מסודרת - האחד שומר בחוץ, האחד פורץ את הדירה והשלישי עומד לידו ושומר מקרוב. בהיכנסם פנימה גרמו נזק, גנבו רכוש וכאשר הגיע הנער לביתו, הנאשם שלפנינו לא התבלבל, איים עליו, הובילו אל מחוץ לבית בהטילו בלבו פחד ומורך מפני חטיפה ואף מוות, וגרם נזק נפשי העלול להישאר לאורך זמן. ביתו של אדם הוא מבצרו, חדירה לתוך הבית יוצרת חוסר ביטחון ופחד מתמשך ובוודאי כאשר נער נקלע למצב כה מפחיד והוא נותר רועד, מפחד וחסר ביטחון.
התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם אינו תסקיר שלילי, מלמד כי מדובר בבחור בן למשפחה נורמטיבית, סיים בית ספר, החל לעבוד ולא התמיד. עברו נקי ואפשר כי מדובר במעידה חד פעמית, אולם מעידה זו הינה משמעותית, כיוון שמדובר בתכנון מלא ומסודר, ביצוע בחבורה, פגיעה ברכוש ובנפשו של נער המתגורר במקום. לזכותו של הנאשם נזקוף את הודאתו המידית, נטילת אחריות, הבעת צער, באלה יש כדי למתן במידה מסוימת את הדין אך לא למנוע עונש הולם לביצוע עבירת שוד בחבורה, קשירת קשר לביצוע פשע וגניבה.
8. בהסתמך על כל אלה אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים: